הזהב הגיע לשיאי שיא - סוג של

מחיר הזהב מגיע לשיאים בזמן האחרון - אבל רק אם אתה מודד אותו בצורה מסוימת.

זה נכון שאם מכרת אונקיית זהב ביום שני, המתכת היקרה הביאה את ערכה הדולר הגבוה ביותר שנרשם אי פעם לפני שנסוגה לסביבות $2,030, שם היא ריחפה מאז. אבל אם לוקחים בחשבון את כוח הקנייה של הדולרים האלה, מחירי הזהב הגיעו לשיא ב-1980, כאשר הוא עלה ליותר מ-800 דולר לאונקיה, בשווי של כ-2,600 דולר בדולרים של היום לאחר שלקח את האינפלציה לתוך חֶשְׁבּוֹן.

אנליסטים ייחסו את העלייה האחרונה במחירי הזהב לספקולציות של משקיעים כי הפדרל ריזרב יוריד את הריבית שלו בחודשים הקרובים, כאשר היא מסיימת את מסע העלאות הריבית נגד האינפלציה.

הורדת שערים עלולה להפעיל לחץ כלפי מטה על ערך הדולר ביחס לשאר המטבעות בעולם. אפשרות זו הפכה את הזהב למעט מבריק יותר בעיני הסוחרים מכיוון שלעתים רואים בו גדר חיה כאשר ערכו של הדולר יורד.

מחיר הזהב אכן עלה לפעמים כאשר המשקיעים גדלו מודאגים מהאינפלציה - זה מה שהניע את תנופת הזהב ב-1980. החששות הנוכחיים מפני אינפלציה וערך הדולר, הניעו את א מיני הבהלה לזהב של קונים נוהרים לקמעונאית המחסנים קוסטקו כדי לקנות מטילי זהב. עם זאת, ניתן להתווכח עד כמה הזהב מגן על משקיעים מפני אינפלציה.

"למרות שזהב עשוי להיראות כמו גידור אינפלציה טוב, הוא עומד בקצב האינפלציה רק ​​אם אתה קנה את זה בזמן הנכון", כתב ג'ים ריד, אסטרטג מחקר בדויטשה בנק, בפרשנות. "במציאות, הוא עוקב אחר נכסים מסורתיים כמעט בכל פרקי הזמן הבינוניים והארוכים."

בטווח הארוך, מאז 1800, הזהב החזיר רק 0.32% מדי שנה, לעומת 3.07% על אג"ח אוצר ל-10 שנים, ו-6.83% למניות, לפי הניתוח של דויטשה בנק. מאז 1971, מה שריד כינה את העידן ה"אינפלציוני", הזהב הצליח יותר, והרוויח 1.3% בשנה, אם כי עדיין מתחת לתשואה של 2.41% על אוצר ל-10 שנים ו-6.53% על מניות באותה תקופה.

"אתה יכול להיות אינפלציוניסט לטווח ארוך אבל עדיין להיות קצת המום מהזהב כהשקעה", כתב ריד.