מדריך היסטורי ליחס הזהב-כסף

משקיעים שמתחילים לסחור או לעקוב אחר שוקי הזהב והכסף לא צפויים ללכת זמן רב מבלי לקרוא או לשמוע על יחס הזהב-כסף. ה יחס זהב-כסף הוא ביטוי ליחסי המחיר בין זהב ו כסף. היחס מציג את מספר אונקיות הכסף הדרושות כדי להשוות לערכו של גרם זהב. לדוגמה, אם מחיר הזהב הוא 1,000 $ לאונקיה ומחיר הכסף הוא 20 $ לאונקיה, אז יחס הזהב-כסף הוא 50: 1.

יחס הזהב-כסף הוא שער החליפין הוותיק ביותר העוקב אחר ההיסטוריה. הסיבה העיקרית ליחס של היחס היא שמחירי הזהב והכסף הם בעלי בסיס כל כך מבוסס מתאם ולעתים רחוקות סטו זה מזה.

ההיסטוריה של יחס הזהב-כסף

מבחינה היסטורית, יחס הזהב-כסף רק מעיד על תנודות משמעותיות מאז רגע לפני תחילת המאה ה -20. במשך מאות שנים לפני אותה תקופה, היחס, שלרוב נקבע על ידי ממשלות למטרות יציבות כספית, היה יציב למדי.

האימפריה הרומית קבעה את היחס באופן רשמי על 12: 1. היחס הגיע ל -14.2: 1 בונציה בשנת 1305 ונשאר ברמה זו עד 1330 כשהוא ירד ל -10: 1. בשנת 1350 היא ירדה ל 9.4: 1 בכמה מקומות ברחבי אירופה. זה טיפס בחזרה ל -12: 1 בשנות ה -50 של המאה ה -20.

ממשלת ארה"ב קבעה את היחס ל -15: 1 עם ה- חוק מטבעות משנת 1792.

גילוי כמויות אדירות של כסף ביבשת אמריקה, בשילוב עם מספר ניסיונות ממשלתיים רצופים מניפולציה של מחירי הזהב והכסף, הובילה לתנודתיות רבה יותר ביחס לאורך כל ה -20 מֵאָה.

כאשר הנשיא רוזוולט קבע את מחיר הזהב על 35 דולר לאונקיה בשנת 1934, היחס החל לעלות לרמות חדשות וגבוהות יותר, והגיע לשיא של 98: 1 בשנת 1939. לאחר תום מלחמת העולם השנייה, ו הסכם ברטון וודס בשנת 1944, שהצמיד את שער החליפין למחיר הזהב, היחס ירד בהתמדה, בשנות השישים ושוב בסוף שנות השבעים לאחר נטישת תקן הזהב. משם, היחס עלה במהירות לאורך שנות השמונים, והגיע לשיא של 94.8: 1 בשנת 1991, כאשר מחירי הכסף ירדו לשפל של פחות מ -4 $ לאונקיה.

במשך כל המאה ה -20, יחס הזהב-כסף הממוצע היה 47: 1. במאה ה -21 היחס נע בעיקר בין רמות 50: 1 ל -70: 1, ונשבר מעל לנקודה זו בשנת 2018 עם שיא של 104.98: 1 בשנת 2020. הרמה הנמוכה ביותר של היחס הייתה 40: 1 בשנת 2011.

חשיבות יחס הזהב-כסף למשקיעים

התרגול של לסחור ביחס הזהב-כסף נפוץ בקרב משקיעים בזהב וכסף. השיטה הנפוצה ביותר למסחר ביחס היא של גידור מיקום ארוך במתכת אחת עם מיקום קצר בשני.

לדוגמה, אם היחס ברמות היסטוריות גבוהות והמשקיעים צופים ירידה ביחס משקפים ירידה במחיר הזהב ביחס למחיר הכסף, המשקיעים צריכים לקנות כסף במקביל בזמן מוכר קצר כמות שווה של זהב, המבקשת לממש רווח נקי מביצועי מחיר טובים יחסית של כסף בהשוואה לזה של זהב.

היתרון באסטרטגיה כזו הוא, כל עוד יחס הזהב-כסף נע בכיוון של משקיע צופה, אזי האסטרטגיה היא רווחית ללא קשר אם מחירי הזהב והכסף בדרך כלל עולים או נופל.

להלן דוגמה המציגה את התוצאה של אסטרטגיית מסחר כזו. מסוף 2008 עד אמצע 2011, יחס הזהב-כסף ירד מכ -80: 1 לכ -45: 1.

במהלך תקופה זו מחיר הכסף עלה מכ -11 דולר לאונקיה לכ -30 דולר לאונקיה. מחיר הזהב עלה מכ -850 דולר לאונקיה ל -1,400 דולר לאונקיה.קנייה משנת 2008 של 80 אונקיות כסף מול מכירה קצרה של אונקיה זהב הייתה מביאה לרווח של 1,520 דולר בכסף מול הפסד של 550 דולר בזהב, לרווח נקי של 970 דולר.

בשורה התחתונה

יחס הזהב-כסף מודד את כמות הכסף הדרושה כדי להיות שווה לאונקיה של זהב. היחס נשאר יציב למדי לאורך רוב ההיסטוריה, החל להשתנות במאה ה -20.

היחס חשוב למשקיעים כשהם סוחרים בו במטרה לגדר עמדות מתכת מסוימות כמו גם היכולת לייצר רווחים מעמדותיהם.